כשאנחנו חותמים בבנק על הסכמים כאלו ואחרים כגון הלוואה ומסגרת אשראי, אנחנו באמת צריכים להתחיל לקרוא את האותיות הקטנות
כשאנחנו חותמים בבנק על הסכמים כאלו ואחרים, אנחנו חותמים בין היתר על תנאים חד צדדיים המאפשרים לבנק תחת נסיבות מסוימות להפסיק את האשראי שלנו, לעיתים אפילו ללא הודעה מוקדמת. כל התנאים האלו שבדרך כלל לא היינו רוצים לחתום עליהם רשומים באותיות קטנות שאנחנו לא ממש טורחים לקרוא, ומה אם היינו קוראים? היו מורידים לנו אותם מהחוזה? כנראה שלא. אז מה זה אומר לגבינו, הצרכנים הפרטיים, הפסקת האשראי? חובות, הידרדרות כלכלית, תשלומים ללא כיסוי.
ומה המערכת המשפטית אומרת על העניין הזה?
ובכן, הבנק אינו חייב להמשיך את מסגרת האשראי שלנו ללא הגבלה, למעשה, כל התנאים של מסגרת האשראי שלנו תלויה בבנק בסופו של דבר כי הוא זה שמחליט על: גובה המסגרת, תנאי המסגרת, וכמובן תקופת המסגרת. אך יחד עם זאת, המערכת המשפטית לא מקבלת כל הפסקת אשראי ללא עוררין, וכי ישנם מקרים חריגים בהם כן מתבצעת בדיקה של פעולות הבנק ובדיקה של חשבון הצרכן לפי מספר אירועים, בין היתר נמנים אירועים כגון: שינוי כלכלי לרעה במצב חשבון הלקוח, התראה על ביטול האשראי המספקת מספיק זמן להערכות מחדש, ועוד. לפי אירועים כאלו ואחרים בית המשפט מבצע את הפקת הלקחים לגבי עניות דעתו של הבנק להפסקת האשראי. במידה והתברר כי הבנק הפסיק את האשראי שלא בצדק, ביכולתה של המערכת המשפטית לקבוע שהבנק יפצה את הלקוח.